התארגנות עובדים – איך עושים את זה?

ב-17.4.07 התקיים בעמותת מען פאנל שעסק ביוזמות חדשות להתארגנות עובדים. הערב אותו יזמה עמותת מען לקראת האחד במאי, עסק בקשיים בהן נתקלות אותן התארגנויות ביצירת התארגנות עובדים אפקטיבית. בפאנל לקחו חלק אסף אדיב – מנכ"ל עמותת מען, עו"ד ערן גולן – חבר הועד המנהל של קו לעובד, בנימין גונן, חבר בחד"ש ופעיל ותיק בהסתדרות, ועו"ד איתי סבירסקי מהקליניקות למשפט באוניברסיטת ת"א.

מדברי כל המשתתפים עלה כי הקושי הבסיסי הניצב כיום בפני התארגנויות עובדים חדשות הוא יצירת סולידריות בין עובדים כבסיס המאבק.

ניר נאדר פעיל בעמותת מען ומנחה הערב אמר בדברי הפתיחה שלו: "הסולידאריות שעליה אנו מדברים אינה יודעת גבולות לאומיים או דתיים. פועלים יהודים וערבים, מקומיים וזרים, ישראלים ופלסטינים – כולם סובלים מהקפיטליזם הדורסני, וחייבים להתאחד במאבק ליצור אלטרנטיבה חברתית רחבה".

אסף אדיב , מנכ"ל מען, דיבר על הצורך בבניית אלטרנטיבה פוליטית לשם בניית ארגון עובדים אפקטיבי והוסיף: "אם אנו רוצים לצעוד קדימה לקראת בניית זרם חדש של התארגנות איגוד מקצועית, אנו זקוקים לתפיסת עולם חדשה. נקודת התורפה של ההתארגנויות החדשות היא שהן מנותקות לחלוטין מהמציאות בה חיים מאות אלפי עובדים ערבים בישראל ולא לוקחות בחשבון את מצבם של העובדים הפלסטינים. ניתוק זה מביא לתחושה של זהות אינטרסים עם הממסד הבטחוני והכלכלי, ובסופו של דבר להעדר כל אסטרטגיה לשינוי חברתי".

עו"ד ערן גולן , חבר הועד המנהל של קו לעובד דיבר על האסטרטגיה של המעבידים לפצל את העובדים ליחידות מיקוח קטנות כדי להקשות על היכולת שלהם להתארגן, ועל הקושי להביא את העובדים לצאת בפועל ולהיאבק על זכויותיהם: "בהתארגנויות העובדים החדשות ראינו ניצנים של סולידריות, אבל לרוב זה לא קיים. גם בית הדין לעבודה נותן יד להחלשת כוחם של העובדים. למעשה הגענו למצב דומה לזה ששרר באנגליה של לפני 200 שנה. אבל בניגוד לאז, אני לא רואה את העובדים כאן יוצאים למאבקים ארוכים, ונותרים זמן רב ללא שכר".

בנימין גונן, חבר בחד"ש ופעיל בהסתדרות התייחס בדבריו לאפשרות לארגן עובדים במסגרת ההסתדרות: "ההסתדרות הוזכרה הערב כמה פעמים וגם עובדי הקבלן. אנחנו מדברים על אחד במאי, שהדבר המרכזי בו הוא הסולידריות. השאלה היא באיזו מידה היא קיימת. הייתי בהפגנה של עובדי הדואר, איפה היו ההמונים? איפה היו עובדי הדואר? הם היו כשבויים במשרד שלהם. הם פחדו אפילו להציץ... אילו היתה סולידריות אני משוכנע שאפשר היה לארגן את העובדים. זה כח אדיר, אילו היה בידיים הנכונות".

עו"ד איתי סבירסקי , מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת ת"א, סיפר על התארגנויות עובדים להן סייעה הקליניקה ואמר: "העבודה המאורגנת כבר זמן רב מרוסקת ולא מתפקדת. אבל בזמן האחרון יש גם הידרדרות בזכויות עצמן. יש השתלטות והרחבה של שיטות העסקה עקיפה ופוגענית ואוזלת היד של המדינה ושל ההסתדרות זועקת לשמיים. במצב של פגיעה כל כך מאסיבית בזכויות, יש ציפייה שלפחות ארגון העובדים ינסה להגן עליהן, ושכשאין מענה ראוי מצד ארגון העובדים הגדול בארץ, נשאלת השאלה האם לא ראוי להתחיל לגבש אלטרנטיבה... עם זאת לא צריך לשבור את ההסתדרות. ההסתדרות היא הכח הכי חזק שיהיה כאן בשנים הקרובות. צריך לאתגר אותה בכל מני צורות: לחץ משפטי, ציבורי, תקשורתי, ובאמצעות הקמת גופים מתחרים. בהקשר הזה קם הפרויקט של הקליניקה שאני מנהל, בניסיון להיכנס לואקום שהיא הותירה... כיום אנשים מתחילים לקלוט שאפשר לאתגר את ההסתדרות וליצור התארגנויות. זה כרוך בסיכונים וזה מורכב, אבל אין ברירה אחרת".

בהמשך הערב סיפרו מספר פעילים בהתארגנויות עובדים חדשות על נסיונם:

אהוד עוזיאל, סיפר על יוזמה שנרקמת בימים אלו לארגן עובדים בעמותות: "ישנם כיום עשרות אלפי אנשים בשוק העבודה שעובדים בעמותות. העסקה באמצעות עמותה היא למעשה מילה אחרת להפרטה. בנוסף, עמותה היא מעסיק מאוד לא יציב ויש פגיעות רבות בזכויות העובדים, הלנות שכר וכד'. אחת המטרות שלנו היא לאתגר את הגופים הקיימים ואת התודעה הישראלית על ידי בניית גוף חדש. כמו כן אנחנו מבקשים לאתגר את התודעה, השיח וההבנה של זכויות עובדים כפי שהם קיימים כיום".

הית'ם זחאלקה, פועל ומדריך בתנועת הנוער של עמותת מען בכפר קרע סיפר מדוע החליט להצטרף לעמותה: "לפני שנה וחצי הצטרפתי לעמותה. כשהייתי בבית הספר לא חשבתי שמצב העובדים כל כך קשה. חשבתי שהעובדים מקבלים את כל זכויותיהם. רק כשיצאתי לשוק העבודה הבנתי שכשאומרים עובדים, מתכוונים בעצם לעבדים. אני רואה אנשים עובדים בלי זכויות, בלי פנסיה, בלי כלום... בכפר שלי יש הרבה משפחות שעובדות כיום בצורה מאורגנת בחקלאות, בבניין ובמסעדות, עם כל הזכויות, בזכות מען. ולכן החלטתי להיות פעיל ולסייע בהדרכה ובעיצוב התודעה של הדור החדש, כדי שנהפוך שוב את המושג מעבדים לעובדים... פעם היה לי בית אחד, היום יש לי עוד בית. במען אני מרגיש כמו בבית".

יואב לוי, נציג ועד מאבטחי בית החולים קפלן: "היום יש שלושה ועדים של מאבטחים ברחובות, ובמקומות אחרים בארץ יש עוד ועדים בתהליכי התארגנות. זה מעודד אותי לראות את תהליך ההתארגנות מתרחש. בתחילת התהליך דיברנו על מהפכה, היום אני יודע שזה יקרה. המהפכה מתרחשת עכשיו. המודעות עדיין לא גבוהה, וזה החלק הכי חשוב. אבל כשמאבטחים אחרים רואים את ההישגים שלנו זה קורה".

אוהד רותם, נציג המאבטחים במכון ויצמן: "יש לי המון טענות כנגד ההסתדרות, אבל אני מאמין שרק היא הגוף המתאים לארגן עובדים. כשהיא רוצה היא יכולה. אולי היא צריכה לעבור שינוי מוחלט, אבל צריך להשתמש בה... אני לא רואה את הסולידריות שדיברו עליה כאן. המאבטחים גילו שמגיע להם כסף, והחליטו להתארגן. בינתיים אני לא מזהה שנושבת רוח חדשה וחבל שזה ככה. אם לא יצמחו התארגנויות מלמטה ויפעילו את האנשים, זה גם לא יקרה".

אריאלה סער, נציגת עובדות הדואר: "עובדות הדואר פתחו במאבק נגד חברות כוח האדם והקבלנים. זו היתה החלטה אמיצה מצידנו. עברנו שם שנים רבות הפחדות ושטיפת מוח. אמרו לנו: "תגידו תודה שאתם עובדים". ומי שיש לו משפחה לאט לאט מתחיל להאמין בזה. המאבק שלנו גרם להרבה אנשים לצעוק די לניצול".

ליאת יקיר פעילה איגוד מקצועית: "אני מאוד אופטימית. ברור לי שהגוף האלטרנטיבי הזה שאנחנו מדברים עליו יקום. ההסתדרות נכשלה. אין כאן שאלה של האם יקום, אלא רק שאלה של מתי. הגוף הזה, כשיקום, יאגד בתוכו עובדים מכל המגזרים, גם פלסטינים. חייבת להיות סולידריות מעמדית בין כל העובדים. אחד המסרים החזקים שהגוף הזה צריך להעביר הוא סולידריות, ובמצב החברה שלנו היום זה מסר שדורש הרבה הסברה וחינוך".