האנרכיה בשוק העבודה גובה קורבן נוסף -
תאונה שלישית בתוך שנתיים בה נהרג מפעיל מנוף.

דני בן שמחון

מפעיל עגורן (מנוף בניה) נהרג בתאונת עבודה בחולון - הודעה לאקונית זו שפורסמה ביום שלישי ה-,20/06/07 אחה"צ היא ביטוי נוסף להזנחה המתמשכת והזלזול בתנאי הבטיחות בענף הבניין בכלל, והמנופאים בפרט. נתוני משרד התמ"ת מציינים שבשנת 2005 אירעו בישראל 20 תאונות עבודה בהן היו מעורבים מנופאים.

במשטרת איילון בודקים את הקשר בין קריסת המנוף בחולון לבין תאונה כמעט זהה לפני שלושה חודשים בשכונת נווה צדק בתל אביב. בשני המקרים הפעילה את המנופים חברת סקיי ליין (על פי Ynet, אבי כהן, 20/06/07). קריסת המנוף של חברת סקיי ליין בנווה צדק לפני שנה ושלושה חודשים גרמה למותם של שני עובדי החברה ולפציעתם של שמונה אזרחים נוספים.

במקרה הנוכחי בחולון היתה זו יד המקרה שמנעה אסון כבד יותר, שכן המנוף אשר קרס מגובה שלוש-עשרה קומות נפל על משרד הבניה באתר שבדרך כלל מכיל עובדים.

לדברי מנופאים עימם שוחחנו בעקבות תאונה זו, כבל ישן אשר מחבר בין חלקיה הקדמיים והאחוריים של זרוע המנוף נקרע, והיה הסיבה הישירה לתאונה. כבר בחודש מרץ 2006 התריעו מנופאים בפני עמותת מען על הציוד הרעוע והישן אותו הם נאלצים להפעיל, העדר תקנות ראויות לבדיקת הציוד והעדרם של אתתים מרוב אתרי הבניה. מצב זה להערכתם עוד יביא לתאונות נוספות. בנוסף לכך תיארו את התנאים הקשים בהם הם מועסקים: באמצעות חברות כוח אדם, בשכר נמוך ושעות עבודה ארוכות ביותר, בתוך תא צפוף ללא מיזוג אויר וללא שירותים. (העבודה הלא מאורגנת הורגת, מגזין אתגר, גיליון 19).

גורמים במשטרה החוקרים את התאונה בחולון, אמרו ל-ynet כי "מדובר במחדל ורק בזכות המזל לא אירעו עד כה הרבה תאונות. גם בתאונות שקרו היה מזל שלא נפגעו אנשים רבים". המזל כבר לא יאיר פנים למפעיל המנוף שנפטר, ולדמן ויאצלב, בן 54 מחולון ולמשפחתו.

תאונה זו היא סימפטום ותוצאה ישירה לאנרכיה בשוק העבודה. בשנים האחרונות נוהגות חברות הבניה להעסיק קבלני משנה וחברות כוח אדם על מנת להוזיל עלויות ולהגדיל את רווחיהן. ההפעלה הרשלנית של המנופים היא ביטוי נוסף להוזלת העלויות של החברות, עליה משלמים העובדים בגופם ובחייהם. הקשר הוא ברור - חברה אשר מנסה לחסוך עלויות של זכויות עובדים לא תשקיע בבטיחות העובדים. חברה שמסירה מעליה את האחריות על העובדים וזכויותיהם ומעבירה אותם לקבלני משנה וחברות כוח אדם, לא תשקיע משאבים וציוד מתאים במטרה להגן על חייהם. עובדים רבים הביעו בפני נציגי העמותה את חששם מהידרדרות מתמשכת בנושא הבטיחות באתרי הבניה בהם הם עובדים, את חוסר האונים שלהם ומחו על היעדר כתובת אשר תישא באחריות ותגביר את האכיפה: "קשה למצוא היום עובדי בניין מקצועיים, אף אחד לא דואג לבטיחות, ועל הכשרת עובדים אין מה לדבר" עדותו של חמוד חמוד – עובד בניין מכפר מנדא, נשלחה ע"י עמותת מען להתאחדות הקבלנים בחודש יוני 2006.

טענה זו זוכה לאישוש מהנתונים הסטטיסטיים : סיכום תאונות עבודה בשנים האחרונות מצביע על כך ש-50% מכלל תאונות העבודה הקטלניות מתרחשות בענף הבנייה וזאת למרות, שמספר המועסקים בענף מהווה פחות מ-10% מכלל המועסקים במשק (Ynet, אבי כהן, 01.04.07, "שני פועלי בניין נהרגו בתאונות עבודה") רק במחצית השניה של שנת 2006 נהרגו עשרים עובדי בנין, לעומת חמישה עשר הרוגים בשנת 2004, ועשרים וארבעה מקרי מוות בשנת 2005.

עמותת מען עוקבת בדאגה אחר התופעה וחותרת לשינוי מצב זה. בנוסף להעלאת מודעות לנושא הבטיחות בקרב עובדים חברי העמותה וחברות הבניה עימן חותמת העמותה על הסדרי העסקה, פונה העמותה ומתריעה בפני מוסדות שונים ובתקשורת. בין היתר שיתפה העמותה פעולה עם התאחדות הקבלנים ומשרד התמ"ת בתוכנית להכשרת עובדים ישראליים לענף הבניין, אשר נכשלה בעיקר בשל התנגדותן של חברות הבניה הראשיות לקחת אחריות ישירה על העובדים. בנוסף לכך קיימו נציגי העמותה פגישה עם יוסי שבת ממחלקת התכנון של משרד השיכון וכן ביקור באתר בניה והתריעה על מצב מסוכן זה בו העובדים משלמים בגופם על האנרכיה בשוק העבודה.