עובדי חקלאות מכפר קרע בועדת הכנסת:
פוטנציאל של אלפי עובדים לחקלאות - רק תפתחו בפנינו את הדלתות
ראיון

ישיבת ועדת הכנסת לעובדים זרים ב-24.1.07 הוקדשה להחלטת הממשלה לאשר יבוא של 3000 עובדים זרים לחקלאות. בישיבה זו הופיעו, אולי לראשונה בפני ועדה זו, עובדי החקלאות, נור וופא טיארה מכפר קרע שייצגו את עמותת מען ועמם רכז העמותה באזור המשולש, דני בן שמחון. נוכחות העובדים שדיברו בפני חברי הועדה העניקה משנה תוקף לטענת עמותת מען שקיים פוטנציאל לשילוב אלפי עובדים ערבים בענף החקלאות.

הזוג וופא ונור טיארה, מכפר קרע, היו מבין הראשונים שהשתלבו בעבודת החקלאות במסגרת עמותת מען. וופא עבדה שנתיים וחצי בענף החקלאות, וכיום היא פעילה איגוד מקצועית במשרד העמותה בכפרה. נור ממשיך לעמוד בראש קבוצה של 10 עובדים, המועסקים מזה כשנתיים במשק לגידול פרחים במושב עולש בשרון.

להלן ראיון שערכנו עמם:

מהי התרשמותכם מישיבת ועדת בכנסת?

וופא: זוהי פעם ראשונה שאני משתתפת בישיבה של ועדת כנסת, ולראשונה הבנתי שהמידע שמוצג בפני הועדה מושפע מנקודת המבט של הגורמים האינטרסנטיים המופיעים בפניה. ברור לי שכמה חברי כנסת וכן נציג משרד החקלאות מייצגים באופן מובהק את עמדת החקלאים.

מהן הטענות שהעלתם בישיבה?

וופא: הדגשנו שהמצב היום שונה מזה שהיה בעבר ולכן הקרקע בשלה יותר לשילוב עובדים ערבים בענף. הסיבות לכך הן שתיים: ראשית המצב הכלכלי הקשה דוחף נשים ערביות לשוק העבודה. שנית, קיומה של עמותת מען שממלאת תפקיד חיוני בארגון הקשר בין החקלאים במושבים היהודיים, ובין העובדים והעובדות הערביים. גורם זה לא היה קיים בעבר.

הדגשתי גם כי הטענה שאין עובדים ישראלים המוכנים לעשות את העבודות שעושים התאילנדים היא טענה שיקרית. העובדים הערבים אינם מפונקים ומוכנים לעשות כל עבודה. הסברתי שטענות שיקריות אלו הן בסך הכל תירוצים, אותם מעלים החקלאים כדי להמשיך את הניצול של העובדים הזרים ששכרם נמוך ואין להם זכויות.

נקודה חשובה נוספת עליה עמדתי היא השימוש שעושים החקלאים בעובדים הערבים כגלגל רזרבי. כלומר החקלאי מעסיק את העובדים הערבים בעיתות לחץ. ברגע שהלחץ עובר הוא מפטר אותם, בטענה שהוא מחוייב לתת עבודה לעובדים התאילנדים שיש לו.

נור: מול הטענה של החקלאים כי התאילנדים עובדים באופן רצוף, ואילו העובדים הערבים מפסיקים אחרי פרק זמן של כמה חדשים, הבהרתי כי גם אנחנו מוכנים לעבוד רק בתנאי שתהיה עבודה רצופה. סיפרתי להם כי אני עומד בראש קבוצת עובדים שמועסקת באותו מקום כבר קרוב לשנתיים, דבר שמוכיח את נכונותנו לעשות כל עבודה. מה שנדרש הוא חקלאים המוכנים לשלם שכר לפי החוק ואת כל התנאים, כפי שאנו מקבלים מהמעביד אצלו אנו עובדים. בקבוצה שלי יש נשים וגברים, בגילים שונים, דבר שמאפשר לנו לבצע סוגים שונים של עבודה. אין עבודה שאותה מבצעים התאילנדים, שאותה אנו לא יכולים לבצע.

וופא: הנסיון של החקלאים להציג את העובדים התאילנדים כאילו הם "סופרמן" הוא לא מציאותי. כולנו בני אדם. אני אישית עבדתי בכל סוגי העבודות ביניהם קטיף ואריזה ועבודות בשדה ובבוץ מפני שהייתי זקוקה לכסף. העובדים הערבים אינם מפונקים. מה שאנו דורשים הוא שכר לפי חוק ועבודה רצופה, דבר שיכול להבטיח לעובד מקור פרנסה יציב ובטוח.

מה היו התגובות לנוכחות של משלחת מען בועדה?

וופא: תחושתי היתה שאנו מציגים עמדה ברורה, וזוכים לאמינות רבה בשל כך. שמתי לב שעוד בטרם דיברנו היתה התייחסות של רבים מהדוברים לעמותת מען ולטענותיה, דבר שמראה כי הנוכחות של עמותת מען בשטח הפכה לעובדה קיימת שאי אפשר להתעלם ממנה. חשיבות הנוכחות שלנו בישיבה הודגשה בשל ההעדרות הבולטת של חברי הכנסת הערביים מישיבה זו. חבר הכנסת טיבי היה אחד מאלו שהגישו הצעה לסדר היום בנושא ובעקבות הצעתו כונסה הועדה, אך הוא עצמו לא הגיע לישיבה.

נור: אני אופטימי יותר אחרי שהשתתפתי בישיבת הועדה. הסיבה לכך היא שראיתי שמול הלחץ הכבד של לובי החקלאים, קיים כוח נגדי של עמותת מען אשר שהוא נוכח ובעל השפעה. האמינות של טענותינו נובעת ללא כל ספק מכך שלמען יש הוכחות בשטח לכך שהיא מסוגלת לארגן עובדים בענף הבניה והחקלאות. עבודתנו בשטח חשובה מאוד והיא מחזקת את הגורמים הרשמיים, שאוהדים את הכיוון שאנו מציגים. צריך להבין שגורמים אלו עומדים ללא תשובה לפעמים מול לחץ החקלאים ולכן הנסיון של עמותת מען הוא גורם בעל ערך בויכוח המתנהל ואשר יקבע את גורלם של עשרות אלפי עובדים ערבים.