המשלחת הבינלאומית לחקירת מצב כוח העבודה בענף החקלאות החלה בעבודתה.

ביום רביעי 25.4 נפתחה במלון טל בתל אביב עבודתה של המשלחת הבינלאומית שיזמה עמותת מען לחקירת מצב כוח העבודה בענף החקלאות. המשלחת תשהה בישראל עד האחד במאי ותשתתף בארוע המרכזי שתקיים עמותת מען בתל אביב. המשלחת כוללת את המשתתפים הבאים:

ג'וניה לק ימפרסרט מתאילנד שהיא מנכלי"ת הארגון THAI LABOR, ססיליה סנז המזכירה הכללית של איגוד החקלאות מטעם הפדרציה הספרדית של האיגודים המקצועיים CCOO, עמה הגיע גם אנטוניו פריאנס שהוא המזכיר הכללי של איגוד החקלאות באנדלוסיה. בנוסף משתתפת במשלחת מלודי גונזלס השייכת לארגון התומך בפועלי חקלאות מהגרים באזור פלורידה. מגרמניה משתתפים במשלחת אנדי האגן והרטוויג אוטו השייכים לארגוני סולידריות עם עובדים בעולם השלישי. עיסאם ווהבה משכם השייך לפדרציה של האיגודים הפלסטיניים בשטחים PGFTU הגיע באיחור לאחר שהתברר שהצבא לא יאפשר לו להשתתף במשלחת באופן שוטף. למרות מגעי מען עם רשויות הצבא במשך חודש וחצי, האישור שהונפק לו אינו כולל לינה בישראל, דבר שיפגע מאד ביכולתו להשתתף באופן פרודוקטיבי בדיונים.

היכרות עם כמה מחברי המשלחת

ג'וניה (לק) ימפרסרט (תאילנד) – "אני חלק מארגון עובדים שנקרא THAI LABOR CAMPAIGN (TLC). ידוע לכולם שתאילנד מייצאת 27,000 מהגרי עבודה לישראל. מה שפחות ידוע הוא שתאילנד עצמה קולטת עובדים זרים מארצות קרובות, הנמצאות במצב אף גרוע מתאילנד, כך שגם אנחנו נתקלים בבעיות דומות לשלכם הנוגעים ליחס מפלה ופוגעני בעובדים מהגרים. על מנת לקדם את הרעיון של סולידריות בין עובדים ומאבק למען זכויותיהם אנחנו מקיימים קמפיינים גדולים. אנחנו נאבקים לקידום חופש ההתארגנות, למען שינוי חקיקתי שיאפשר יצירת איגודים ויגן על זכות ההתארגנות של העובדים הזמניים.

מאד שמחתי לקבל את הזמנת מען להשתתף במשלחת משום שקיבלנו תלונות רבות על סחר בבני אדם ואני מחכה לראות מה ניתן לעשות בעניין הזה. עובד תאילנדי צריך לשלם כ-8000 $ רק עבור הזכות לעבוד בישראל, אפילו בעבודה עונתית כמו בחקלאות. בעבר הם יכלו כך להביא הון למשפחה שלהם, אך היום זה הפך לעסק כלכלי רווחי עבור חברות כח אדם, בעוד שלמשפחות העובדים לא נותר דבר לאחר שהם משלמים את כל החובות. בנוסף, אין ביטחון תעסוקתי והרבה מוגרשים לפני שמסתיים החוזה שלהם ונשארים ללא עבודה ועם חובות כבדים. אנחנו והאיגודים התאילנדים מנסים לדרוש מהממשלה התאילנדית להפסיק לתת רשיונות לחברות כ"א פרטיות, ולפתוח ערוץ הידברות ישיר בין שתי הממשלות במטרה להפסיק את שיטת היבוא שמבוססת על עשיית רווחים פרטיים, ולהעביר את הפיקוח לפיקוחן הישיר של הממשלות. הסכמים כאלה כבר קיימים עם טיוואן, קוריאה ובקרוב יתחילו גם עם בורמה, וקמבודיה וכל זאת כדי להפחית את הסחר בבני אדם.

מלודי גונזלס (ארה"ב)– אני חלק מה-WIC, http://ciw-online.org/ ארגון מקומי בפלורידה שנאבק למען שכר הוגן לעובדים בענף החקלאות, ובעיקר קוטפי העגבניות במדינה שבה אנו פועלים. העובדים שאנו מגינים עליהם הם פועלים מהגרים ממקסיקו, גווטמלה, וגם אינדיאנים מקומיים. המאבק שלנו הוא לחייב את החקלאים לשלם לעובדים את כל הזכויות. במשך שנים רבות ניסינו לארגן את העובדים, אך לאחר מאבקים רבים שלא צלחו הבנו שזה לא מספיק להתמקד רק בעובדים וכיום אנו מתמקדים גם בקניינים הגדולים – תאגידי ענק כמו טאקו בל ומקדונלד'ס, שהכניסה שלהם לשוק המזון הביאה לירידה נוספת בשכר העובדים בחקלאות. התחלנו בטאקו בל שהיא ענקית מזון אמריקאית, ולאחר מאבק של 4 שנים הצלחנו לגרום להם לחתום על הסכם שמבטיח שישלמו יותר למגדלים, ובכך יבטיח את העלאת שכרם של העובדים. בשבוע שעבר הגענו להסכם היסטורי עם רשת מקדונלד'ס. איימנו להכריז עליהם חרם, אך עוד בטרם הספקנו לממש את האיום מקדונלדס החליטו להגיע איתנו להסכם מלא על כל התנאים. אנו רואים בהישגים שלנו ניסיון חשוב ומבקשים להוות דוגמא גם לענפים וארגונים אחרים.

ססליה סנז ואנטוניו פריאנס (ספרד)– בספרד יש מגזר אגררי גדול וענף החקלאות הוא עדיין ענף חשוב בכלכלה. 15% מהעובדים בחקלאות הינם מהגרי עבודה, בעיקר ממזרח אירופה, אמריקה הלטינית ומדינות אפריקה. התופעה של מהגרי עבודה מאוד חשובה לארגון שלנו ואנו לוקחים אותה ברצינות. יש לנו פעילים שעוסקים בארגון והגנה על העובדים האלה, הן העונתיים והן הקבועים.
לארגון שלנו שלוש מטרות עיקריות בהקשר של מהגרי העבודה בענף:

1. לגליזציה של מהגרי העבודה בענף החקלאות.

2. אינטגרציה של מהגרי העבודה בספרד

3. שילוב המהגרים באיגוד, ומאבק להשוואת זכויות מלאה.

יחד זאת אנחנו פועלים להפחתת האנרכיה בתחום. בספרד כל מגדל גדול הרוצה לקבל אישור ליבוא עובדים חדשים צריך להציג את עניינו בפני ועדה הכוללת את הממשלה, האיגודים המקצועיים והעיריה שהוא שייך אליה. הוא חייב להוכיח כי לא מצא מספיק כוח אדם מקומי (עובדים ספרדיים או מהגרים שכבר קיימים במדינה)

תוכנית היום הראשון כללה מספר הרצאות ולהלן תקציריהן:

אסף אדיב – מנכ"ל מען סקר את המציאות הכלכלית ואת הנסיגה הגדולה שחלה בשעור העובדים המאורגנים בישראל והסביר את הרקע להקמתה של עמותת מען ואת מטרות המשלחת של האיגודים המקצועיים בנושא החקלאות. אדיב הסביר כי "החל משנת 1985 אמצה ישראל מודל נאו ליברלי קיצוני שעמו באו הפרטה ופעולה מודעת לחיסול ההסדרים החברתיים שהיו היסוד של מדינת הרווחה הישראלית. עשר שנים אחרי זה עברה ההסתדרות מהפך שהביא עימו איבוד של שליטת ההסתדרות על קופת החולים ועל קרנות הפנסיה – התוצאה היתה ירידה מרמה של 85% בשעור ההתארגנות לרמה של 30% אחוז כיום. עמותת מען מעוניינת לארגן עובדים מהקטגוריה של 70% העובדים שמעולם לא היו מאורגנים על ידי ההסתדרות או שנשרו. לגבי פעולתה של עמותת מען בתחום החקלאות הסביר אדיב "ששאלת ייבוא עובדים זרים זולים ומוחלשים מהווה גורם מפתח בענף זה. ללא הפסקת שיטה זו של ייבוא עובדים מתאילנד אין כל סיכוי לשינוי במצב כוח העבודה בחקלאות. הממשלה שמחוייבת למדיניות של הורדת שעור העובדים הזרים ממשיכה להתיר העלאת מספר עובדי החקלאות בגלל שיקולים זרים. עמותת מען הפועלת להשמת עובדים ובעיקר עובדות ערביות במשקים חקלאיים ארגנה את המשלחת כדי להפעיל לחץ על הממשלות בישראל ובתאילנד וליצור מערכת לחצים של איגודים מקצועיים בעולם שיכפו יחד את הפסקת השיטה הנפסדת של סחר בבני אדם שפוגעת בעובדים התאילנדים קודם כל ומשבשת גם את כל שוק העבודה בתחום זה".

פרופ' גיא מונדלק – מומחה בתחום שוק העבודה הרצה בפני המשלחת על מצב העובדים והעבודה בישראל. הוא ציין שמבין המדינות המתועשות ישראל נמצאת במקום הראשון מבחינת אחוז העובדים בשכר נמוך. 23% מהעובדים בישראל עובדים בשכר נמוך (מתחת ל-4,200 ש"ח). מי שעובדים בשכר נמוך נפגעים ממצב של אפליה בעבודה, ונמצאים במצב של חוסר שוויון.

"אי השוויון בחברה, מתחיל משוק העבודה. למשל כאשר דוחפים אנשים לעבודה במתכונת של תוכנית ויסקונסין, דוחפים אותם מראש למצב של אי שוויון כי הם מנותבים לעבודות בשכר נמוך.

המבנה הישראלי בתחום יחסי עבודה היה בעבר דומה לזה שבאירופה אבל אנחנו עובדים במציאות אמריקאית וההידרדרות היא מאוד תלולה. קיים דואליזם בשוק העבודה בין הגנה על עובדים, באמצעות חוקי עבודה טובים, הסכמים קיבוציים רבים, ובין המציאות בשטח של שוק חופשי. התופעה של עובדים זרים אינה חדשה בישראל. למעשה מאז 67 ישראל משתמשת באופן מאסיבי במהגרי ככח עבודה, בתחילה מהשטחים והיום זרים. גם אחוז המועסקים בחברות כח אדם הוא מהגבוהים בעולם. המספר הרשמי מדבר על 5% אך הבלתי רשמי גבוה ביותר משום שיש עובדים רבים שמועסקים באופן לא רשמי (למשל ללא תלוש משכורת באמצעות ראיסים)

בעיה נוספת של שוק העבודה בישראל נובעת מהעבודה שההסתדרות, שהיתה ממש אימפריה, כשהיא נפלה היא הותירה ואקום עצום. ההסתדרות גם מעולם לא אמצה את המודל של וועדים במקום העבודה ונטתה להגיע להסדרים "מלמעלה". משום כך הוואקום במקום העבודה גדול אף יותר. אז למרות שיש הסכמים קיבוציים בענפים רבים אין מי שידאג לישמם."

מודלק התייחס לצמיחתם של ארגונים חברתיים העוסקים בשאלות חברתיות. הוא התייחס למודל של עמותת מען וציין שמכל הארגונים החברתיים הקיימים כיום, רק עמותת מען מדברת היום על הצורך לדון מחדש בנושא של עבודה איגוד מקצועית והקמתו של מודל חדש שיענה על השינוי שחל במצב שוק העבודה. אבל, הוא ציין, אפילו ארגון כמו מען לא יכול להקפיץ את כמות כח העבודה המאורגן (מ30%) ל- 50%, כי הוא חסר את המנגנון הדרוש לשם כך.

דר' ת'אבת אבו ראס – גאוגרף פוליטי, הרצה בפני חברי המשלחת על מצבה של האוכלוסיה הערבית בישראל והסביר כיצד מדיניות הקצאת האדמות, תקציבי פיתוח, חינוך ובריאות וכן בכל מה שקשור למשרות בשרות הציבורי ישנו בישראל מצב של אפליה קיצונית נגד הערבים. דר' אבו ראס הסביר כי האוכלוסיה הערבית בישראל הכוללת כ-20% מאזרחי המדינה סובלת מאז קום המדינה מהעדר פיתוח, וכתוצאה מכך, מעוני, עם כל מה שמתלווה אליו: הזנחה חברתית אלימות והעדר הזדמנויות לצעירים. מה שנדרש אמר אבו ראס הוא שינוי שורשי ועמוק במדיניות הישראלית." דר' אבו ראס הציב בפני חברי המשלחת את מסמך החזון של האוכלוסיה הערבית שפורסם לפני מספר חודשים ואמר שמסמך זה כוון להציג בפני הציבור היהודי את תביעות הערבים ולהתחיל בדיאלוג שהוא חיוני אם רוצים להגיע להבנה ודו קיום אמיתי. "אם יש בישראל שר בטחון ושר להגנת הסביבה ושר לקליטת עליה הגיע הזמן שיהיה שר לדו קיום".