הכשרה איגוד מקצועית לעובדות החקלאות
בוגרות מדברות

ופא טיארה

לא היה יום יותר מתאים מהאחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי, לחלק לבוגרות קורס הקאדריות הראשון שערכה עמותת מען לפועלות חקלאיות, את תעודות הסיום. ואכן כאשר שבע בוגרות הקורס, כולן מכפר קרע, עלו אל הבמה ברחבת הסינמטק בתל אביב ב-2.5 לקבל את התעודות מפעילי מען, הן זכו למחיאות כפיים נלהבות מהקהל שגדש את הכיכר, חברי וחברות מען, אמנים, חברי ארגונים לזכויות פועלים וידידי מען.

כאשר נשאלה האלה מסלמאני, פועלת מזה 20 שנה וראש צוות פועלות, על רגשותיה כאשר קבלה את תעודת הסיום ענתה כך: "הרגשות שלי היו מעורבים. שמחה, משום שבפעם הראשונה מכבדים אותי כפועלת ומעניקים לי תעודה שהיא יקרה ללבי, ועצב על כל השנים שאיבדתי בעבודה בלתי מאורגנת. לכן הבטחתי לעצמי שאשתתף ואתמוך בכל ארוע שתומך במעמד הפועלים, כי כל פועל או פועלת, לא משנה מאיזה מוצא, סובל את אותו כאב ומאותם התנאים."

במשך חמישה חודשים נפגשו הנשים אחת לשבועיים, אחרי יום עבודה מפרך בחקלאות, שלאחריו עבודות בית וטיפול בילדים. בוגרות הקורס מהוות את הקאדר האיגוד מקצועי הראשון של מען, נשים המודעות לזכויותיהן, המסוגלות לנהל מו"מ עם בעל הבית, ולנהל את קבוצות הפועלות שהן עומדות בראשה בצורה הטובה ביותר.

אסף אדיב, מנכ"ל מען, ומי שניהל את הקורס, הסביר את מטרתו: "הצורך לחנך קאדרים איגוד מקצועיים גובר ככל שעבודת מען מתפתחת ומתרחבת. בוגרות הקורס יכולות לפתור בזמן אמת בעיות שצצות במקום העבודה בין הפועלות לבעל הבית, או בין הפועלות לבין עצמן. אם נצליח לתת לקבוצת עובדות זו בסיס רחב יותר של ידע והבנה של המציאות הכלכלית, החברתית והפוליטית, יאפשר הדבר גיבוש עמוד השדרה של פעילות במקומות העבודה. אלו תדענה להדריך עובדות חדשות, לגייס נשים שנמצאות מחוץ למעגל העבודה, ולארגן עובדים חדשים במסגרת מען. עובדות מודעות ובעלות ביטחון בכוחן יכולות ליזום, להעלות רעיונות חדשים, וכך לבנות איגוד מקצועי גדול וחזק. בצורה הזו אנו יוצרים מתווה שמאפשר התרחבות והעמקה של התאגדות העובדים ללא גבול וזה לא תלוי רק בצוות העובדים המצומצם של מען, שנקרע בין כל המשימות שמוטלות עליו".

מוסיפה מיכל שורץ, מתאמת פורום הנשים של מען: "הקורס נתן לנשים שהשתתפו בו העצמה מסוג חדש, המשלבת העצמה נשית פמיניסטית עם העצמה מקצועית, והווה עבורן קפיצת מדרגה משמעותית. לא היה זה מובן מאליו לאף אחת מהן, שהן יכולות להיות מנהיגות פועליות. אחת התוצאות של הקורס שהן למדו לדבר בשם 'אנחנו' ולא 'אני', וזאת התפתחות משמעותית ביותר. הקורס נתן להן כלים ואורך נשימה להתמודד עם מצב שבו רוב פועלות החקלאות עובדות באמצעות קבלני משנה המנצלים אותם, ולכן הן מיואשות ואפילו מתביישות בזה שהן עובדות בחקלאות, ומצב שהרוב המכריע של הנשים הערביות נמצאות בכלל מחוץ לשוק העבודה".

שאלתי את בוגרות הקורס כיצד מצאו את הכח להשתתף בהתמדה בקורס, לחזור לספסל הלימודים אחרי שנים כה רבות, ולהתעקש להתקדם גם כשהן סחוטות אחרי יום עבודה מפרך. תשובתה של נואל עת'אמנה היתה: "אני ראיתי בקורס הזדמנות בלתי חוזרת. עבדתי שנים ארוכות בלי שמצאתי ארגון שיעמוד לצידי כפועלת, עברתי אין סוף מקומות עבודה, סבלתי מניצול של המעבידים והקבלנים שלקחו לעצמם חלק משכר העבודה שלי. היום, כשאנחנו מאורגנות בעמותת מען ועובדות ישירות אצל מעביד בלי התיווך של הקבלן, אנחנו זקוקות למיומנויות חדשות ולמידע, כדי שנהיה מודעות לזכויותינו, ונחזק את היכולות שלנו לתקוע יתד בשוק העבודה, שמה שמאפיין אותו הוא הכאוס".

הקורס כלל 14 שיעורים, שבה למדו הנשים מספר נושאים: מה הם יחסי עובד מעביד, וכיצד נושאים ונותנים עם מעביד; חוקי העבודה, כולל אלו המתיחסים לנשים עובדות; הבנת המבנה של תלוש השכר; אמצעי הגנה ומניעה בנושא של תאונות עבודה; מה עושים כאשר מתרחשת תאונת עבודה; חשיבות הפנסיה לפועל; מצב ענף החקלאות בישראל; מצב שוק העבודה של נשים ערביות בישראל; בנית יחסים חבריים בתוך קבוצת עובדות; תפקידו של האיגוד המקצועי; חשיבותה של מפלגת פועלים.

את הקורס העבירו מרצים מתוך עמותת מען ומחוצה לה. בין האורחים החיצוניים היו ג'מאל מדלג', יועץ כלכלי במשרד החקלאות, שהעביר שיעור על מצב החקלאות בישראל; יואב גרשון, מהמוסד לבטיחות וגהות שהסביר את עקרונות הבטיחות בתחום החקלאות; מרצה נוסף היה ח'סוס ראמון בואן, האחראי על יחסי חוץ באיגוד המקצועי הספרדי באזור גליסיה CIG, שהרצה על חשיבות האיגוד המקצועי. הפגישה עם בואן היתה בין הפגישות היותר מרגשות בקורס, כאשר מילותיו "פועל בלי איגוד הוא כמו אבק שעף רוח" נכנסו ללב המשתתפות, וסייעו לשכנע את הפועלות לשמור על קשר יותר הדוק עם משרד מען ולהשתתף בבנית האיגוד המקצועי, גם אם זו משימה לטווח ארוך.

את התובנות החדשות שרכשה בקורס מסבירה נוואל עת'אמנה: "לפני הקורס, קיבלתי את המצב במקום העבודה כמו שהוא, גם אם הוא לא מצא חן בעיני. היום אני נציגה של מען במקום העבודה, אני מספרת לפועלות על פעילויות מען שמחזקות אותן ומעודדת אותן להשתתף בהן, ומגייסת עובדות חדשות לעבודה מאורגנת. בעיקר, אני מנהלת את הקבוצה באופן אחר, אני מסתמכת יותר על התייעצות ושכנוע ופחות על הוראות מלמעלה ועל לחץ".

מוסיפה האלה מסלימאני: "אין לי ספק שהקורס הזה מעשיר אותי ומעניק לי יכולת לנהל את הקבוצה בעבודה, כי העבודה המאורגנת באמצעות מען שונה משיטות העבודה שהתרגלנו אליה, שהן כאוטיות, ומה ששולט בהן אינן חוקי העבודה אלא אינטרסים אישיים. היום אני מסוגלת לנהל את קבוצת העבודה על ידי סולידאריות ושיתוף פעולה בתוכה, ויש לי גם יכולת לשאת ולתת עם בעלי הבית כדי להשיג את כל הזכויות החוקיות שמגיעות לנו. יש לי את האמצעים לשכנע נשים בחשיבות של הצטרפותן למען ולא לעבוד בצורה בלתי מאורגנת, במיוחד לאור העובדה שנשים הן השכבה היותר מנוצלת ופגיעה בשוק העבודה".

הנושאים שעלו בקורס לא היו נושאים יבשים, אלא נגעו במציאות של חיי היומיום של המשתתפות. המשתתפות למדו לא רק מהמרצים, אלא גם זו מזו, במיוחד בדיונים שהתפתחו ביניהן, כיצד לפתור בעיות הצצות במקום העבודה עם מעבידים ובין הפועלות לבין עצמן.

סיהאם עלאווי מסבירה מה למדה בקורס: "הקורס נתן לי ביטחון שיש לי את היכולת להנהיג חברות חדשות המצטרפות למען. אני יכולה להסביר להן את התלוש שהן מקבלות בסוף החודש, אני יודעת כיצד למלא טפסים הנוגעים לעבודה או לתאונות עבודה. התבהר לי ששיפור מצב מעמד הפועלים תלוי במידת הסולידריות שלהם, ובמידת התארגנותם באיגוד מקצועי שמגן על זכויותיהם, שנושא ונותן עם המעבידים. זה מטיל על כתפינו להעלות את המודעות של הפועלות והפועלים, ולגייס אותם למען".

השיעור המסכם לקורס הווה את השיא, או את המבחן האמיתי להישגיו, כאשר המשתתפות סיכמו את נושאי ההרצאות שעברו ואת לקחיהן. רצינותן השתקפה בהצעות שהעלו כיצד להמשיך ולתפקד לאחר סיום הקורס. האלה מסלמאני הציעה שכל ראש קבוצה תביא את חברי הקבוצה למשרדי מען אחת לחודש, כדי לדון על בעיות והתפתחויות במקום העבודה, ולשתף אותן בגיוס עובדות חדשות למקומות העבודה שמען פותחת עבורן. כרימה יחיא הציעה שבוגרות הקורס יערכו ביקורי בית אצל פועלות בלתי מאורגנות, כדי לסייע להן לשים קץ לניצולן, ולהעלות את מודעותן ליתרונות העבודה המאורגנת. שתי ההצעות התקבלו.

ולא אבו שרב, צעירת המשתתפות, סיכמה את מסקנותיה מהקורס: "לפני הקורס לא הייתי מודעת לנושא של האיגוד המקצועי. היום אני לא מוכנה לקבל את המצב הקשה של מעמד הפועלים כגזירה משמים, או כגורל. יש אפשרות לשפר את מצבם של הפועלים, וזה תלוי במידת המודעות שלהם לחשיבות ההצטרפות לאיגוד, בנכונותם לשלם את דמי החבר, כדי שהאיגוד יהיה בעל הזכות והכח לייצג אותם מול המעסיקים".

אבו שרב סיפרה שהיא היתה מתביישת לספר לחברותיה שהעבודה שלה היא לעטוף חסות, בעוד שהן עובדות כמוכרות בחנויות ממוזגות. היום היא יודעת שהשכר שלה גבוה משלהן, והיא גאה בעבודתה. "הקורס נתן לי ביטחון ואמון שביכולתי להדריך פועלות אחרות לדרך הנכונה. את כל מה שלמדתי סיפרתי למשפחתי ולחברותי בעבודה, ואני מייעצת לחברותי לעזוב את העבודה הבלתי מאורגנת ולהצטרף למען. אני גאה שאני פועלת חקלאית מהסוג החדש, כלומר פועלת שנהנית מכל הזכויות, ולא אחת המנוצלת ע"י הקבלנים".

לאור ההצלחה של הקורס, החליטה עמותת מען לקיים קורסים דומים לפועלות החקלאות בבאקה אל-ג'רביה וכפר מנדא במהלך השנה הבאה.