משלחת שלFNV מבקרת בישראל ובשטחים

מה המשמעות של מען בעבורכן?

"מה המשמעות של מען בעבורכן"? שאל הנק ון דר קולק, קבוצה של נשים פועלות חקלאות שהגיעו למרכז מען בכפר קרע. הנק הוא אחד משלושה חברי משלחת בדרג בכיר של ה-FNV , פדרציית האיגודים הגדולה ביותר בהולנד. המשלחת מטעם הפדרציה הגיעה לישראל בסוף אוקטובר, כדי ללמוד על המתרחש בשוק העבודה הישראלי והפלסטיני, ולהכיר את הארגונים הפועלים בתחום זכויות העובדים. ון דר קולק הוא נשיא האיגוד הגדול ביותר המרכיב את הפדרציה, Bondgenoten, המונה 470,000 חברים. עמו היו גם ליאו מסמן, Policy Advisor FNV-Mondiaal מהמחלקה ליחסים בין לאומיים של הפדרציה, וכן ליאו הרטוולד, שהוא גזבר הפדרציה וכן מומחה לנושא של קביעת מדיניות בשאלות איגוד מקצועיות, Labor market policy ובטיחות בעבודה.

שאלתו של ון דר קולק נשאלה בערב, לאחר יום ארוך מאוד שבבוקרו פגשה המשלחת קבוצת פועלות של מען במקשת קישואים גדולה. ישבנו על ארגזים בתוך מטע תפוזים סמוך והנשים, ביניהן פתחיה אבו הילאל, פאתמה כנעאנה, רח'מה אבו פאנה, נאדיה שבאתי וח'דרה אבו שנדי סיפרו למשלחת כיצד העבודה באמצעות מען הוציאה אותן מהעוני והחזירה להן את הכבוד העצמי. בערב הוזמנו אותן נשים ואחרות לשיחה עם חברי המשלחת. בבוקר הן התבדחו: "בערב לא תכירו אותנו". אבל הם הכירו. ובאשר לשאלה של הנק ענתה נג'אח ג'זמאווי, אלמנה ואם לארבעה ילדים בחיוך גאה: "מען פשוט העלתה אותנו דרגה. לפני כן עבדנו באמצעות קבלן כוח אדם שגזל חצי ממשכורתנו, ועכשיו המשכורת מגיעה אלינו נטו". נג'אח גם סיפרה כיצד היא נפצעה בעבודה, ובאמצעות התיווך של העמותה זכתה בחופשה משולמת למשך חודש ימים עד שהבריאה. כל הנשים משלמות דמי חבר חודשיים לעמותה .

עוד סיפרו הנשים לחברי המשלחת על קשייהן, כאשר בעלי המשקים אצלהם הן עובדות משווים אותן כל הזמן לתאילנדים. אין זה הוגן, הן אמרו, להשוות אותנו עם פועלים שנמצאים לשרותו של בעל המשק 12 שעות ביום, כל יום, וגם ביום החפשי. אנו רוצות לעבוד, אבל רוצות גם תחרות הוגנת. מצד שני הן גילו אמפתיה כלפי התאילנדים, אמנה ג'זמאווי אמרה לחברי המשלחת: "הם חיים קשה מאד. בן אנוש לא יכול לחיות כך" . הנשים סיפרו איך הבוסים מבקשים מהן לא לגלות לפועלים התאילנדים ולפועלות המגיעות מדי פעם מהשטחים, כמה הן מרוויחות". הדברים האלה וכן הצימאון המופגן של הנשים לעבוד היה מידע חיוני ביום שלמחרת, כאשר המשלחת ביקרה במשרדי ממשלה שונים בהם משרד התמ"ת, בנק ישראל ומשרד החקלאות. נציג אחד, הנק ון דר קולק הורשה להשתתף יחד עם אסף אדיב, מנכ"ל מען, בועדת הכנסת לעובדים זרים.

בפגישה עם אסתר דומיניסיני, האחראית על משרד התעסוקה מטעם משרד התמ"ת היא הודתה שלמרות שישראל נמצאת היום בפריחה כלכלית, רק 56.6% משתתפים בשוק העבודה, והמספר הזה הוא נמוך ביחס למדינות ה-OCED. היא טענה שהכנסת העובדים הזרים לשוק העבודה הורידה את השכר, ויצרה אי יציבות בשוק התעסוקה. כששאלו אותה חברי המשלחת היכן היתה ההסתדרות כאשר ישראל החלה ליבא מסות של עובדים זרים, היא אמרה: "אכן, היינו מצפים שההסתדרות תתנגד למהלך הזה אבל היא שתקה. הארגון שפגשנו שוב ושוב בנושא הזה כמשרד התמ"ת היה מען, ולכן הדלתות שלנו וגם של משרד האוצר פתוחים בפניהם. לכאורה זהו מצב של Win Win Situation , כי המדיניות הממשלתית מעוניינת להפחית את כמות העובדים הזרים אבל בשוק הפרטי הלובי של המעסיקים חזק, ומולם עומדת בינתיים רק מען".

התזמון של ישיבת ועדת הכנסת לעובדים זרים, ב-29.10, בנוגע להחלטה באשר להוספה של 2500 עובדים תאילנדים לענף החקלאות, איפשר לנציג המשלחת לראות במו עיניו את הכוחות הפועלים מול מען בשטח. מצד אחד הגיע משרד התמ"ת להסכם עם ממשלת תאילנד וה-IOM בנוגע ליבוא עובדים, תוך קיצוץ דרסטי של העמלות לויזה. צעד זה עשוי לכאורה להפחית את התמריץ של חברות כוח האדם לייבא עוד ועוד עובדים. אבל לעומת זאת נכח בישיבת הועדה גם שר החקלאות שלום שמחון, חסיד נלהב של יבוא התאילנדים. אסף אדיב, ממען הסביר שההחלטה ליבא עוד עובדים שמה לפלסתר החלטה אחרת של משרד החקלאות: לעודד פועלים מקומיים, בעיקר נשים ערביות, להיכנס לענף ולהקצות לצורך כך 5 מליון שקלים. הועדה החליטה לאפשר את היבוא של העובדים ,אבל להתקדם עם הכנסתם של 400 עובדים מקומיים חדשים לענף החקלאות מדי שנה ולהתנות קבלת עובדים תאילינדים בהכנסה של עובדים ישראלים. הנק ון דר קולק, נפגש אחרי הדיון לשיחה עם ראש הועדה, חה"כ רן כהן ממרצ.

בשורה מעניינת שמעה המשלחת מאוחר יותר באותו היום מפרופ' צבי אקשטיין, סגין גיד בנק ישראל, שאמר לנו שבקרוב תתפרסם תוכנית חדשה של משרדו. לתוכנית שתי מטרות: האחת להגדיל את העסקתם של עובדים מקומיים ב3% במהלך חמש השנים הבאות, והשניה היא להעלות את שכרם של בעלי השכר הנמוך. "עבודתם של הפועלים הזרים בענפי הבניין והחקלאות עוזרת למעמד הבינוני להתעשר, אבל פוגעת בהחלט בשכבות העניות", אמר אקשטיין לחברי המשלחת.

בדרך מירושלים עצרנו במשרד החקלאות בבית דגן. שם פגשנו את תניב רופא, מנהלת אגף התכנון במשרד החקלאות. רופא עובדת בשתוף פעולה הדוק עם מען כבר למעלה משנתיים. היא הסבירה את הקונפליקט של משרדה: מצד אחד צורך לתת מענה מיידי לצרכים של החקלאים מצד שני, לשלב מחדש עובדים ישראלים בתחום. "מבחינתי", היא אמרה, "חברי מען הם האנשים שמרגישים את השטח. אני רואה בהם יועצים שלי". תניב רופא גם מפנה אל מען חקלאים הזקוקים לעובדים.

הפגישות של המשלחת עם גורמי הממשלה והכנסת איפשרו לחברי המשלחת להבין טוב יותר את אחד הצירים המרכזיים של עבודת מען, והוא קידום מעמדה החברתי והכלכלי של האשה הערביה באמצעות תעסוקה. "עד שהאשה לא מביאה את המשכורת הביתה היא לא יכולה להבין איזה כוח טמון בה", אמרה למשלחת אסמא אגבארייה-זחאלקה, פעילת מען.

המשלחת גם ביקרה את מזכ"ל ה-PGFTU בשטחים, ואת פועלי מען במזרח ירושלים. חברי המשלחת הזדעזעו לראות את חומת ההפרדה, ולשמוע כיצד החומה גוזרת כליה על הפועלים המבקשים לעבוד בישראל כדי להתפרנס בכבוד.

הביקור אצל האיגוד בשטחים, אצל ההסתדרות וקו לעובד איפשרו לחברי המשלחת לקבל תמונה עדכנית בנושא יחסי העבודה במדינת ישראל. הם גילו שהרבה מאד השתנה בתחום במהלך עשרים השנים האחרונות, הפעם האחרונה שבה ביקר הארגון באופן רשמי בישראל.

עמותת מען, מייחסת חשיבות רבה לביקור משום שמאז היחלשותה של ההסתדרות נוצר ואקום ביכולתם של איגודים מקצועיים מרכזיים בעולם להבין לעומק את האנארכיה השוררת בתחום יחסי העבודה בישראל ובשטחים. אנארכיה זו תורמת לעוני ולאי יציבות פוליטית, שהשלכותיהם מזינות את הסכסוך הישראלי פלסטיני על כל רבדיו.