הודעה לעיתונות 11.5.08
פסק דין תקדימי:
הטלויזיה החינוכית יצרה מנגנון מלאכותי של עבודה זמנית
ופיטרה פרילאנסרים שלא בתום לב
פסק דין תקדימי של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א, בראשות השופטת חנה טרכטינגוט [עב' 9441/06] ,
מראשית מאי, מותח ביקורת חריפה על שיטות ההעסקה של הטלויזיה החינוכית (טח"י) וקובע כי
"טח"י עקפה את משפט העבודה על ואת חובותיה החוקיות כלפי עובדים חדשים, איתם התקשרה
במעמד של פרילנסרים ויצרה מנגנון מלאכותי של עבודה זמנית".
פסק הדין קובע שהיחסים בין הטח"י ובין הפרילאנסרית אותה העסיקה, היו יחסי עובד מעביד, וכי ההחלטה לפטרה התקבלה בחוסר תום לב. טח"י חוייבה לשלם 15,000 ₪ כפיצוי נוסף על פיטורים שלא כדין והוצאות משפט, זאת בנוסף לכ-20 אלף ש"ח ששולמו כפיצויי פיטורים וזכויות נוספות במסגרת ההליך עוד קודם לכן.
פסק הדין דחה מכל וכל את טענות טח"י לפיהן פיטורי העובדת נעשו במסגרת של רה ארגון וצמצומים בכוח האדם. בנוסף קבעה השופטת בעניין הנוהג לשייך עובדים חדשים לתוכנית מסויימת ולפטרם עם סיום הפקתה: "התרשמותנו הינה כי ההחלטה להצמיד את הפרילנסרים לתכנית לא נעשתה מתוך שיקולים עניניים, אלא כדי להסיר מעובדים אלו הגנות שבדין וכדי למנוע מהם זכויות הנובעות ממעמדם המהותי".
להחלטת ביה"ד משמעות מרחיקת לכת בכל הקשור לשיטות ההעסקה של פרילאנסרים בשרות המדינה ובמגזר הפרטי בשנים האחרונות בחרה המדינה ומעסיקים רבים אחרים במגזר הפרטי לשלול מעובדים חדשים את הזכות להגנת החוק, תוך יצירת מצג שווא של העסקתם כפרילאנסרים. פסק הדין של ביה"ד לעבודה קבע כאמור כי הדבר מנוגד לחוק ויצר בכך תקדים חשוב שנותן הגנה לעובדים אלו.
עו"ד ערן גולן, שייצג את העובדת בתיק זה, רואה בפסק דינו של ביה"ד לעבודה בבחינת ביקורת חמורה נגד טח"י, בשל היותה מעסיק ציבורי: "ככזה היתה עליה חובה לנהוג בהגינות ובתום לב כלפי עובדיה. במקום זאת בחרה טח"י להעסיק את העובדים החדשים בשיטת הדלת המסתובבת, אשר אפשרה לה להתחמק ממשפט העבודה".
עמותת מען שבמסגרתה התאגדו עשרות פרילנסרים בטח"י, שעמדו בפני "פיטורי צמצום" פיקטיביים, תבעה לבטל את הפיטורים ולהעניק לעובדים את כל הזכויות המוקנות לעובדי מדינה ובראשן הזכות לשימוע לפני פיטורים. בלחץ המאבק הציבורי הסכימה טח"י ביוני 2006 לערוך שימועים לעובדים, ופיטורי חלקם בוטלו (ובהם התובעת בתיק זה).
אלא שבמשך החודשים שחלפו מאז, ניצלה הנהלת טח"י כל תרוץ כדי לפטר את אותם עובדים. כאשר הסתיימה התכנית בה עבדה הפרילנסרית התובעת בספט' 2006 היא קיבלה הודעה חדשה על פיטוריה, ובעקבותיה פנתה לבית הדין לעבודה. זה כאמור פסק שהפיטורים נעשו שלא בתום לב ובניגוד לחוק.
בראשית 2007 יצרה טח"י נוהל חדש לפיו נקלטים עובדים חדשים (כולל פרילנסרים שכבר הועסקו באותה תקופה) להסדר העסקה כקבלנים, במה שכונה "הסכם למתן שרותי הפקה". בניגוד למצב הקודם, בו עבדו פרילנסרים ללא הגדרת תקופת העסקה ונוידו בין תכניות שונות במסגרת הטח"י, קבע ההסדר החדש תקופת העסקה מקסימלית (עד 10 חדשים), שאחריה לא יועסק העובד וכן הוגדרה התכנית שלצורך הפקתה נשכרים שרותיו.
עמותת מען מתחה ביקורת נוקבת על ההסדר החדש והאשימה את טח"י ביצירת נורמה פסולה של העסקה פוגענית בניגוד לחובתה כמעסיק ציבורי. לפי דרישת העמותה קיימה נציגת הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת פגישה עם ראשי הטח"י בנושא. משם יצאה ההבטחה כי יקויים מו"מ עם ההסתדרות, בליווי נציג הממונה על השכר באוצר ונציבות שירות המדינה לקראת חתימת הסכם קיבוצי בין הצדדים. בפועל המשיכה טח"י להחתים את העובדים החדשים על הסכמי העסקה קבלניים תוך עקיפה של משפט העבודה.
עמותת מען פנתה לשרת החינוך, פרופ' יולי תמיר כדי שזו תתערב בנעשה בטח"י מוסד הנמצא תחת סמכותה. משרדה של השרה תמיר הגיב לפניית מען בעת שהתיק התנהל בטענה כי "שיטת העסקה הזו מסריחה אבל כשרה".
פסק דינו של בית הדין לעבודה בתל אביב בתיק זה מחייב את משרד החינוך, הפרקליטות שהגנה על טח"י בבית הדין ונציבות שרות המדינה לערוך בדק בית מעמיק, ולחייב את טח"י וכן מוסדות ציבוריים נוספים שנוקטים בשיטות העסקה פסולות לשים להן קץ.
קישורים