משתתפות הפגנת ה-8 במרץ של עמותת מען בתל אביב מדברות

ראיינה וופא טיארה

בואן של מאות נשים ערביות להפגנה בתל אביב לא היה דבר קל או מובן מאליו. יומיים אחרי הפיגוע בירושלים היה מתח רב באויר. נאהדה זיאד, עובדת חקלאות מכפר מנדא מסבירה: "חששתי לנסוע לתל אביב ולהשתתף בצעדה, בשל הפיגוע בירושלים והמתח הרב ששורר. אלא שהצורך שלי לתבוע את זכויותי היה חזק יותר מהפחד. הקבוצה שבה אני עובדת סבלה רבות מכך שאין מספיק הזדמנויות עבודה ועברנו ממקום אחד למשנהו. תמיד קיים החשש שיוותרו עלינו ויחליפו אותנו בעובדים זרים שהם זולים מאיתנו. אני מקווה שנצליח להשפיע על דעת הקהל וליצור אהדה ותמיכה בתביעותינו דבר שיסייע לנו להגשימן".

בין הנשים שצעדו היו נשים פועלות מהגליל והמשולש, וציבור גדול של נשים יהודיות וערביות כולל אמניות, מורות ופעילות פמיניסטיות - כולן מסכימות על עמדת מען שרואה בשוויון האישה עיקרון שמותנה בעצמאותה הכלכלית ובזכותה למקום עבודה מכובד. יחד עם הנשים צעד גם גוש של פעילי תנועת הנוער "אל-שביבה אל-עומליה" של עמותת מען מכפר מנדא וכפר קרע.

נג'אח ג'זמאווי, עובדת חקלאות מערערה המאוגדת במסגרת מען, הסבירה את השתתפותה בהפגנה: "אני צריכה כל יום עבודה, בעצם כל שעה מפני שאנו חיים בלחץ כלכלי קשה. עם זאת העדפתי לצאת להפגנה ולוותר על יום עבודה, שכן אני מקווה שקולנו ישמע ויפתחו מקומות עבודה עבור הנשים הערביות. מקומות שיוכלו להועיל רבות לחברותי, לשכנותי ולי. מקום העבודה שלי היום אינו בטוח. אני הולכת לעבודה ותמיד יש חשש שבעל הבית יפתיע אותנו ויודיע לנו שהעבודה הסתיימה שכן מצא עובדים זרים שהם זולים מאיתנו ואשר אין לנו כל דרך להתחרות איתם בשל שכרם הנמוך".

ג'אידה זועבי, מדריכת נשים מנצרת שמעבירה בחודשים האחרונים חוג נשים בכפר מנדא המאורגן על ידי עמותת מען, היתה גם היא בין הצועדות: "תמיד אני נוהגת להשתתף באירועים לרגל יום האשה עם מסגרות וגופים שונים. השנה העדפתי לצעוד יחד עם מען. באתי לכאן כדי לתמוך בנשים שאותן אני מדריכה בחוג העלאת תודעה בכפר מנדא. אני תומכת בכל לב בתביעה האמיצה שלהן לזכות במקום עבודה. הצעדה בתל אביב חשובה מאד לדעתי, שכן היא מבטאת את העובדה שעמותת מען פתוחה בפני כולם ללא הבדל ואפליה. חשוב שהנשים הערביות יזכו לתמיכה ותשומת לב והצד השני יבין את הבעיה של חוסר מקומות עבודה שהן סובלות ממנה".

פדיה נסאר המשמשת כמדריכה של תנועת הנוער "אל-שביבה אל-עומליה" בכפר מנדא אמרה: "הסיבה שהביאה אותי להשתתף, היא מצבה של האישה בכפרים הערביים. האישה אצלנו מדוכאת פעמיים. בפעם הראשונה בשל כך שהיא אינה נושאת תעודה שתאפשר לה לעבוד, ובפעם השניה בשל היעדר מקומות עבודה, כולל כאלו שאינם דורשים כל הכשרה או מיומנות. אפילו הנשים שלהן הכשרה אקדמית סובלות מהיעדר הזדמנויות עבודה. כולנו עומדות בפני אותה חומה שכמעט אי אפשר לעבור דרכה. אשה שעובדת פותחת סיכוי לה ולמשפחתה".