הודעה לתקשורת 20.12.06
בויסקונסין מצאו עבודה? עמותת מען חושפת את הבלוף
הממשלה מסבסדת רווחי החברות על חשבון המובטלים

ב-14.12 הודיעה הממשלה על כוונתה להרחיב את תוכנית ויסקונסין. ההחלטה מתבססת על הצלחה לכאורה בקליטת 9000 מובטלים במקומות עבודה. עמותת מען חיפשה בנרות את ה"הצלחות" בהן מתפארת הממשלה, ופגשה כמה כאלה מהמשולש, נצרת וירושלים המזרחית. עובדות ניקיון, תופרות, ופועלות במפעלים, המצטרפות כל בוקר לשוק העבודה הגמיש והפרוץ, רק מתוך פחד להירשם כסרבניות.

סיפוריהן חושפים את הבלוף שהממשלה מנסה למכור לציבור. תוכנית ויסקונסין לא ייצרה מקומות עבודה חדשים, אלא שלחה את המובטלים לעבודות אצל קבלנים מפרי זכויות עובדים סדרתיים, כשהיא מסבסדת את רווחי החברות הפרטיות על חשבון משלם המסים.

ניקיון בתל השומר: חברות מהל"ב (אמין מירושלים ואג'נס מחדרה) שלחו נשים לעבוד בניקיון אצל קבלן ניקיון בבית חולים תל השומר. המסע למקום העבודה מתחיל בשעה חמש בבוקר ומסתיים בארבע אחה"צ. הנשים, שחלקן אמהות לילדים קטנים, מבלות מחוץ לבתיהן קרוב ל-11 שעות. העבודה עצמה נמשכת שש וחצי שעות.

הקבלן מקבל 25 ₪ לשעת עבודה עבור כל פועל, שאמורים לכלול עלות העובד, נסיעות, חומרי ניקוי ורווחים. ברור שתשלום המינימום במצב כזה אינו אפשרי. כיום הקבלן משלם לעובדות מהל"ב 19 ₪ לשעה, משום שחברות מהל"ב מממנות את הנסיעות מתקציב שהקצתה להם הממשלה תחת הסעיף "שירותים תומכי עבודה".

לפועלות אחרות, מחוץ לתוכנית מהל"ב, שעובדות באותו מקום אצל אותו קבלן התנאים שונים בתכלית: הן מועסקת במשך 30 יום בחודש, 11 שעות עבודה ביום בתמורה ל-3000 ₪ (9 ₪ לשעת עבודה).

תקציב "שירותים תומכי עבודה" עוזר לחברות מהל"ב לממן גם את המטפלות עבור חלק מהנשים. מה שהחברות והממשלה אינן מספרות לציבור הוא, שחגיגת הסבסוד אפשרית רק לחודשים ספורים. בתום תקופה זו, אם ירצו הנשים להמשיך לעבוד אצל אותו קבלן הן יאלצו להסתפק בתשעה שקלים לשעה, או לחזור למעגל הבטחת ההכנסה. בשני המקרים הן יתקעו במעגל העוני.

תפירה בקיסריה: כיצד הצליחה חברת אג'נס "לשכנע" את מתפרה בקיסריה להעסיק עובדות מכפרי המשולש? היא מימנה את הנסיעות שלהן, ובנוסף, "תרמה" למפעל עובדות בחינם, כאשר במשך חודש שלם היא המשיכה לשלם להן את הקצבה, תחת הכותרת "התלמדות", למרות שכל העובדות בעלות ותק של 15-20 שנים במקצוע. חלק מהעובדות התלוננו בפני יועצי אג'נס על הניצול ועל יחס לא אנושי במתפרה, אך נענו באיום לשלוח אותן לעבוד בניקיון בתל השומר.

בית אריזה בצפון. המפעל העדיף לקבל עובדות אג"ם מהל"ב מנצרת, בשל סבסוד הנסיעות הזמני. אותו מפעל סרב לקבל פועלות המאורגנות בעמותת מען שדרשו תשלום שכר מינימום ונסיעות כחוק. המפעל חסך, חברת אג"ם הרוויחה.

מסקנה: ברור שהסבסוד הזמני שהממשלה העניקה לחברות מהל"ב על חשבוננו, יצר אשליה שהתוכנית מצליחה. האשליה באה לחפות על שיתוף הפעולה בין המדינה וחברות מהל"ב לבין חברות וקבלנים שמפרים את זכויות העובדים. המדינה גם סבסדה את חברות מהל"ב, שהרוויחו על כל פועלת שנשלחה לעבודה. למדינה יש אינטרס במצג השווא הזה, כדי להרחיב את התוכנית, ובכך להאיץ את הפרטת שרות התעסוקה ולשחרר עצמה מאחריות לאזרחים ולתשלום גמלאות לנזקקים.

תוכנית ויסקונסין אינה הפתרון לאבטלה ולעוני. אין מנוס מכך שהמדינה תשנה את מדיניות ההעסקה על בסיס הפסקת יבוא פועלים זרים, צמצום ההעסקה דרך חברות כוח אדם, השקעה בתשתיות, ויצירת מקומות עבודה אמיתיים. כל פתרון אחר, זול ומהיר ככל שיהיה, מאיים להעמיק את הפערים החברתיים וליצור אסון לאומי.

לפרטים: אסמא אגבארייה, רכזת "ויסקונסיןwatch" בעמותת מען, 050-4330037